<h1>סמ"ג לאוין סימן רס"ו רס"ז</h1>
<h2>דף לד:</h2>
שנינו בתרומה בפרק שני (מ"ג) הנוטע בשביעית בין בשוגג בין במזיד יעקור מפני שישראל חשודין על השביעית ואם תאמר בשוגג יקיים יאמר המזיד שוגג הייתי (רמב"ם שמיטה ויובל פ"א הל' י"ב). החורש שדהו או נרה או זבלה בשביעית כדי שתהא יפה לזריעה במוצאי שביעית קונסין אותו ולא יזרענה במוצאי שביעית אבל אם מת בנו זורע (שם הל' י"ג ע"ש) כדמסקי בפרק מי שהפך (מו"ק י"ג א').
